טווינא הינה שיטת הריפוי של הרפואה הסינית במגע. הפרוש המילולי של השם הוא דחיפה ומשיכה. אך אלו הן רק שתיים מתוך 24 (ויותר) טכניקות מגע הקיימות בטווינא.
הטווינא מוזכרת לראשונה בכתבים הסינים העתיקים מתקופת שושלת (MING (1368-1644 לספירה בספר על טיפול בתינוקות וילדים, אך כבר בשנת 2700 לפנה"ס בתקופת האבן החדשה נמצאו ממצאים המראים על טיפול במגע. עבורם זו הייתה שיטת הטיפול הטבעית ביותר על מנת לשרוד. במשך השנים הפכו הסינים את שיטת הטיפול הזו לרפואה בעלת יסודות תיאורטיים ומעשיים בעלי השפעה גבוהה ביותר. רופא מפורסם בשם ZHANG ZHONG JING שחי בתקופת שושלת HAN (202 לפנה"ס – 9 לספירה) התמחה בשיטה הקרויה GAO MO אשר שילבה עיסוי עם צמחי מרפא. בכתביו סיפר עד כמה שימוש בשיטה זו זירז באופן משמעותי את תהליך ההחלמה של מטופליו. בהמשך הרופאים לימדו את המטופלים טכניקות בעיסוי עצמי כחלק מתוכנית הריפוי. עם התפתחות רפואה הסינית העיסוי הגיע גם לטיפול בבוגרים ועבורם נדרשו טכניקות מגע מתאימות. השיטה נקראה AN MO- שפירושו לחיצה ושפשוף. לאורך ההיסטוריה של הרפואה הסינית נמצאו פרוטוקולים טיפוליים, ובתקופה זו נמצאו יותר ויותר כתבים הנוגעים בטיפולי מגע.
יכולות הריפוי הגבוהות שנתגלו בטווינא שימשו כטיפול ראשי לפגיעות ספורט, בבתי הספר לאומנות לחימה. במהלך הזמן אומני לחימה רבים למדו את רזי המקצוע והפכו למרפאים בעצמם בזכות היכולת הגבוהה שרכשו באימוניהם הרבים. בחלק מהכתבים נגלו פרוטוקולים המשלבים טווינא עם תרגילי התעמלות ותרגול טכניקות נשימה מתקדמות, להעצמת יכולת הריפוי.
במהלך השנים, על פי הכתבים העתיקים, הוזכרו יותר ויותר טיפולים באנשי האצולה הקיסרית. נרשמו דיונים ופרוטוקולי טיפול בטווינא לבעיות שלד שריר- קיבוע עצמות, כאבי מפרקים, פגיעות ספורט, בעיקר בירכיים וצוואר, וכן טיפול למחלות פנימיות- גניקולוגיה, חירשות, עיכול, נשימה וכמובן פדיאטריה (רפואת ילדים) כך שניתן להבין שטיפולי המגע הפכו לטיפולים בעלי משמעות טיפולית רפואית חזקה ביותר.
בבואנו להכיר את שיטת הטווינא אנו חייבים להתחיל מהכרה ולימוד הגוף ככלי טיפולי (הרחבה מפורטת במאמר "הטווינא בעיני"). על מנת להגיע ליכולות מנואליות גבוהות ויכולת טיפול בחוסר איזון של אנשים אחרים במגע אנו חייבים להכיר את המכונה שהלכה למעשה מבצעת את הפעולה. הטווינא ענף של התיאוריה הסינית, יסודות התנועה נשענים על אומנות התנועה הסינית צ'י גונג , טאי צ'י, קונג פו ( לפי הסדר משיטה הפנימית לחיצונית). טיפול על ידי מטפל מומחה מבחוץ יראה כתנועה זורמת ומעגלית ברורה קלה ומדויקת. למטפל עומדים מעל ל24 טכניקות מגע אשר לפי מבנה גופו וגוף המטופל, וכן מצב בריאותו של המטופל, יתאים את טכניקת המגע כך שיוכל להניע את צ'י (אנרגית החיים) של המטופל באופן הרמוני ויביא לאיזון.
טכניקות הטווינא דורשות קואורדינציה פיזיקאלית- כלומר ללמוד כיצד לבצע את התנועות באופן נכון. לימוד זה דורש זמן, אך על מנת להגיע לעוצמה גבוהה (לא תלוי בכמה חזק המטפל מסוגל לעסות) נדרש זמן רב. תרגול וטיפול לאורך זמן בשילוב אומנות תנועה כלשהיא, או מדיטציה מעצימים את יכולת המטפל.
לטיפול יש שלבי דרגות עוצמה וחדירה כאשר בשיא הטיפול נראה טיפול נקודתי ברקמה רכה (שריר, רצועה, גיד) או ברקמה קשה (עצם, מפרק) נשתמש במניפולציות מתקדמות אשר באות לפתוח ולהגדיל את טווח התנועה של המפרקים, נפעיל מתיחה של אזורים שונים במטרה להניע את הצ'י בצורה חלקה יותר ולפתוח חסימות. לקראת סיום הטיפול עוצמת הטיפול והקצב ירדו עד לסיום עצמו בו אנו נרגיע את המטופל וניתן לו לנוח מעט על מנת לאפשר לגוף לעכל את הטיפול ולהתכונן להמשך.
הטווינא מטפלת בבעיות אורטופדיה כמובן מאליו עקב התעסקותה עם רקמות הגוף השונות אולם ייחודה בכך שלרפואה הסינית ידע פנימי של תפקודי האיברים והקשר שלהם לאזורים בגוף דרך ערוצי התקשורת הפנימיים (מרדיאנים) כך שאדם הסובל מפגיעה באזור מסוים בגוף- ניתן לטפל בו מעבר לטיפול ברקמות המקומיות והסמוכות- גם בנקודות גירוי רחוקות המשפיעות על האזור., ניתן לטפל בנקודות כלליות אשר להן השפעה מערכתית על הגידים, שרירים ועצמות וניתן לגרות את האנרגיה הויטלית העמוקה על מנת לתמוך ביסודות העמוקים שלו ואז עוצמת הטיפול גבוהה, הפרוגנוזה (תצפית הטיפול) עולה והשפעת הטיפול נשארת למשך זמן רב.
אם כן לפי הכתבים ניתן לראות שלטווינא ישנם שורשים עמוקים הנעוצים בניסיון של אלפי שנים. הטווינא כשיטת ריפוי ממשיכה להתפתח עם התפתחות הידע על גוף האדם. היום הטווינא עדיין לא תפסה בעולם את המקום הראוי לה. עיקר השימוש שלה היום הוא בטיפול בבעיות אורטופדיה אולם יכולותיה הם הרבה מעבר לרקמות שלד שריר. ההתייחסות אליה נעשית רצינית יותר ואפשר לראות בתי ספר לטווינא בעולם ולא ירחק הזמן בו מסלול הטווינא בעולם המערבי יצמצם פערים עם לימודי האקופונקטורה וצמחי המרפא ויתארך ל4 שנים כלימודי יסוד.