כל מטפלי המגע לומדים את טכניקות הביסס ועליהם בונים את הטיפול עצמו. נכון שיש חשיבות רבה לאיבחון אבל זה רק חלק מהתהליך והצלחת הטיפול. בכדי להיות מטפל מוצלח חשוב לבצע את הטכניקות בצורה טובה. כך הסיכוי ליצר שינוי בהמשך לאבחנה ולבניית אסטרטגית הטיפול גבוהה יותר.
עיקרון הבסיס עליו בנויה התאוריה של הרפואה הסינית אומר: לטבע יש חוקים החוקים חלים על האדם שהינו חלק מהבריאה. נקודה זו מביאה אותי להבין שבעולמנו קיימים חוקים ותהליכים הזהים בהווייתם אך לא בתוכנם. כשאנו באים לדבר על טכניקות הבסיס לאחר שאנו למדנו ותרגלנו אותם יש לנו את היכולת להסתכל לעומק ולהבין דבר מתוך דבר מתוך עשיית הדברים ולא רק מתוך דיבור עלייהם.
בכדי להגיע לרמת טכניקות גבוהה יש לחקור את הנושא לפרטיו. כיאה לכל הסתכלות רצינית ומעמיקה. אני מוצא שביצוע כל טכניקה דורש תחילה להגיע לתנוחה הנכונה של איבר המגע שלנו המטפלים. ולאחר מכן ללמוד את המכניקה של התנועה הנכונה.
לאחר שלמדנו את המכניקה נלמד מה הטכיניקה אמורה לעשות? הרי יש משמעות לטכניקה בהנעת הצ'י או בהקשר המערבי בהנעת הריקמה. יש רקמות רכות ויש קשות. הטכניקות יהיו שונות בהתייחס לכל ריקמה. ברגע שנבין מה הטכניקה אמורה לעשות ואיך מבחינה פיזיקלית הוא משפיע על הגוף נוכל לשפר את הטכניקה לאייכות גבוהה יותר.
טיפול הוא בעצם שילוב של מספר טכניקות לאזורים שונים. כמובן שניתן לבצע טכניקה אחת בלבד לאזורים שונים. הרעיון הוא המעבר : מאזור לאזור ומטכניקה לטכניקה. המעבר בין הטכניקות הינו תהליך חשוב ביותר. הוא אמור להיות טבעי וזורם. עקרונו אחיד והשפעתו על תנועת הצי בגוף ותחושת ההרמוניה אצל המטופל תקבע את איכות הטיפול.
